רוב האנשים במדינת ישראל כלל אינם מודעים לקיומה של עבירת האיומים, וגם אם כן, לרוב, הם אינם לוקחים אותה ברצינות. אך זו טעות חמורה!
עבירת איומים היא עבירה חמורה, אשר לצידה עונש מאסר. לכן, אם איימת על מישהו, או אם אתה חושב על לאיים על מישהו – כדאי שתקרא מאמר זה ותדע בדיוק מה המשמעות של הדברים, וכיצד להתגונן במקרה של אישום.
מהי עבירת איומים ומהו העונש?
העונש בגין ביצוע עבירת איומים הוא עד 3 שנות מאסר.
על פי חוק העונשין, נדרשים 2 תנאים מצטברים כדי שתתממש עבירת איומים:
- הנאשם איים על המאויים, בכל דרך שהיא, בין אם בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו של המאויים או של אדם אחר.
- הנאשם ביצע את האיום מתוך מטרה להפחיד, להזיק או להקניט את המאויים.
מכאן נובע, כי לא די בזריקת מילים באוויר, כגון "אני יהרוג אותך". נדרש כי בעצם המילים הללו תהיה כוונה ממש להפחיד, להזיק או להקניט.
מדוע "רק" איום הוא עבירה, אם האיום לא מומש?
כאשר אדם חש מאוים, הוא חש מותקף. הוא יכול לחוש חרדה, פחד, מתח, ובעקבות כך, כל תחושת הביטחון של האדם מופרת ונשלל ממנו חופש הפעולה כאדם חופשי. יתרה מכך, בתגובה לתחושות אלו, המאויים עלול לבצע מעשים פזיזים אשר יכולים לשנות את כל מהלך חייו. למשל: אותו אדם יכול לנסות לברוח, להיעלם, לנסות להתאבד או לנסות לנקום ולפגוע במאיימים עליו מתוך הגנה עצמית. לכן, אין צורך במימוש האיום על מנת לבצע פגיעה חמורה במאוים – האיום הוא עצמו הפגיעה.
מה נחשב לאיום?
איום יכול לעבור בדרכים שונות ומגוונות, ולא נדרש דווקא איום מפורש וישיר. ניתן לבצע איום בשפת גוף מאיימת, באמצעות מסרים עקיפים, ואף באמצעות צד שלישי. איום יכול להתבצע בעל פה, בכתב, וגם ברשת האינטרנט. לדוגמא, איום בדוא"ל או ברשתות החברתיות כגון פייסבוק או "וואטס-אפ".
כיצד החוק מבחין בין איום ממש לבין אזהרה?
לעיתים קשה להבחין בין איום לאזהרה. למשל, נניח אדם מציע לבעל עסק שירותי אבטחה, וכשבעל העסק מסרב אותו אדם אומר: "חבל, דברים רעים יכולים לקרות אם לא תשכור ממני שירותי אבטחה."
בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות, על מנת לקבוע האם מדובר באיום או אזהרה, כאשר מבחן עזר עיקרי הוא, האם למאיים יש שליטה או השפעה על האפשרות של התממשות הסכנה בגינה הוא מזהיר. אם קיימות לו אותה שליטה או השפעה – הרי שמדובר באיום, ולא רק אזהרה.
האם אני יכול לעמוד לדין רק כי מישהו פירש את דבריי או תנועותיי כאיום?
התשובה היא כן. זוהי נקודת התורפה של החוק – מכיוון שלרוב המדובר בעבירה שמתבצעת בעל פה, באופן תיאורטי, אדם יכול להגיש תלונה במשטרה ולטעון כי אוים על ידך, גם אם אין בכך ממש, ועל בסיס זה ניתן יהיה לנקוט הליכים נגדך.
כמעט כולנו יכולים להתפש בהשמעת איום לכאורה, אם בהלצה או מתוך סערת רגשות. אך לרוב איננו מתכוונים לאיים, כפי שהחוק דורש. למרבה הצער, קיימים אנשים אשר ינצלו את המצב ויגישו תלונת סרק בגין איומים, גם כאשר ברור להם כי לא זו הייתה כוונתך.
בעבירת איומים לא דרושה ראייה ממשית לאמירת ה"איום" מלבד עדות המתלונן או המתלוננת. לכן, נעשה שימוש נרחב ולא ראוי בהגשת תלונות שווא בגין עבירות איומים בסכסוכים בהליכי גירושין, סכסוכי שכנים, שותפים עסקיים ועוד.
עם זאת, בעזרת עו"ד פלילי מיומן, תוכל להדוף האשמות סרק שכאלו ולהוכיח את חפותך, או להביא לביטול האישום עוד לפני הגעתו לבתי המשפט.
לסיכום – מה לעשות במקרה בו אני מואשם בעבירת איומים?
אל תתמהמה – פנה מיד לייעוץ אצל עו"ד פלילי ואל תאמר דבר בטרם קיבלת ייעוץ מתאים.
בכל אישום בגין עבירה צריך עו"ד טוב. עם זאת, בעבירה זו, מאחר והמדובר לעיתים קרובות במקרים של "מילה נגד מילה" כאשר ברקע מכלול רחב של נסיבות שיכולות להשפיע – הדבר נכון שבעתיים.
משרד עו"ד אורית חיון הינו בעל ניסיון רב בתחום זה. במידת הצורך, פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי ונשמח לסייע.
