אחת העבירות השכיחות ביותר בעולם הפלילי היא סחיטה באיומים. התופעה הולכת ומתרחבת ובתי המשפט מוצפים בכתבי אישום מתחום זה. אם בעבר היתה סחיטה באיומים מזוהה עם עולם הפשע וארגונים מסוכנים, היום פני הדברים שונים מאד ופלח רחב מהאוכלוסיה עומד לדין באשמת עבירה זו.

סחיטה באיומים – מה אומר החוק?

לפי חוק העונשין, סעיף 428, מוגדרת סחיטה באיומים כאיום מפורש שאדם מאיים על אדם אחר. האיום הוא כי אם לא יתמלאו דרישותיו של המאיים, יפגע באחר בעל פה, בכתב, בגוף, רכוש, פרנסה וכיוצ"ב. משמעות הדבר היא כי אם אדם מטיל אימה ומאף אחר לפעול לפי דרישותיו אחרת יאונה לו רע בדרך זו או אחרת- הרי שהוא סוחט אותו באיומים.

מבחינים בין עבירות איומים לבין עבירות סחיטה באיומים

עבירת איומים היא עבירה בה אדם אחד נוקט באלמנט של הפחדה ומאיים לפגוע באחר במטרה להפחידו או להרגיזו. האיום יכול להתבצע פנים אל פנים, באמצעות טלפון, אדם שלישי, או כל דרך אחרת בה עובר האיום מהמאיים למאוים. העונש הקבוע בגין עבירת איומים הוא עד שלוש שנות מאסר. אם זוהי עבירה ראשונה וללא עבר פלילי, יכול העונש להיות קל בהרבה, כמו מאסר על תנאי ולעתים ללא הרשעה.
עבירת סחיטה באיומים היא עבירה הנחשבת חמורה יותר מעבירת איומים. היא מטילה אימה על המאוים ומטרתה לגרום למאוים לעשות מעשה או להמנע מלעשות מעשה כלשהוא, אחרת יפגע הוא, שמו הטוב, רכושו, משפחתו, עבודתו וכדומה. העונש על עבירת סחיטה באיומים יכול הגיע לעד תשע שנות מאסר. חומרת העונש משתנה בהתאם לנסיבות וחומרת המקרה.

איך בית המשפט מתייחס לסחיטה באיומים?

מערכת המשפט בישראל אינה מקלה ראש בעבירות סחיטה באיומים. מדובר בעבירה פלילית לכל דבר ועניין, והיחס לעבירה זו נשקל בכובד ראש ובחומרה רבה. זאת מאחר ועבירה זו יש בה משום ניצול חולשתו של אדם ואיום ממשי על שלומו ובטחונו, שלא לדבר על המורא המוטל עליו, וזאת כדי להשיג ממנו דבר מה. על פי בית המשפט, עבירה כזו אינה מוסרית, בריונית ומחייבת עונש כבד.
על אף שכיחותן של עבירות אלו, קשה לחשוף אותן. הסיבה לכך היא דווקא הקורבן, האדם המאוים, החושש לפנות למשטרה ולהתלונן.
כשכבר כן מוגשת תלונה נגד אדם שמואשם בעבירת סחיטה באיומים, חשוב מאד שיהיה מיוצג על ידי עורך דין פלילי, בקיא בדינים ועבירות מסוג זה ואשר יבחן את המקרה לגופו ואת הנסיבות שהביאו את האדם להיות מואשם בעבירה זו. לעתים יכול להיות כי הדברים יצאו מכלל שליטה והמתלונן פירש את הדברים אחרת, או, במקרה ואכן בוצעה סחיטה באיומים, חשוב לשלול את הנסיבות, להבין את השתלשלות העניינים ולוודא כי אולי האיום נעשה ממצב של מצוקה קשה, חולשה וכדומה. הדבר בולט במיוחד אצל נאשמים שאינם עבריינים פליליים מוכרים ובעלי הרשעות קודמות.

גם הקורבן, האדם שאוים, אם ימצא אם האומץ לגשת ולהתלונן במשטרה על איום במטיל עלי מורא, חשוב שיהיה מיוצג על ידי עורך דין, שילווה אותו בתהליך, יסייע לו לצלוח את החששות והפחדים, וחשוב מכך, יסייע לו להבין אם אכן יש עילה לתביעה או שמע לא פירש נכון את האיום או את הדברים שנאמרו לו.