במשפט הפלילי מתקיימת חקירה מקדימה של החשוד ושל גורמים נוספים המעורבים באופן עקיף או ישיר לעבירה שבוצעה. על הנחקר לענות על השאלות בכנות, לא להסתיר ראיות, אם ישנן בידו ולסייע לחוקרים להגיע אל האמת.

כל נסיון שהוא, הכולל מסירת מידע מוטעה או כוזב, הסתרת ראיות וכל דבר המפריע לניהול חקירה תקינה, נחשב כשיבוש הליכי חקירה, או בהמשך, שיבוש הליכי משפט. מה מותר, מה אסור ומה חשוב לדעת?

 

שיבוש הליכי חקירה

 

מה נחשב שיבוש הליכי חקירה?

שיבוש הליכי חקירה או הליכי משפט נחשב לעבירה פלילית. ההגדרה לשיבוש כזה היא נקיטת פעולה מכוונת בכוונה להכשיל הליך משפטי או למנוע אותו, באמצעות עיוות הדיו, העלמת ראיות, המנעות מהגעה למשפט לצורך מתן עדות ועוד. קביעת החוק היא כי כל פעולה שמטרתה להפריע לניהול תהליכים במהלך חקירה או משפט עשויה להיחשב כשיבוש הליכי משפט. לעתים, פעולות אלו ממש יכולות בעצמן לשמש כעילה להגשת כתב אישום כנגד האדם שנקט בפעולות אלו.
שיבוש הליכי משפט יכול להתבצע במגוון רחב של תרחישים, ביניהם אמירת שקר במהלך חקירה, הסתרת ראיות או העלמתן, הצגת אישורים מזויפים בחקירה, שיבוש או מניעת הגעת עד למשפט וכדומה. גם אם לא צלח בידי האדם ששיבש הליכי משפט ופעולתו התגלתה, עדיין ניסיון השיבוש שלו הוא עילה מספקת להגשת כתב אישום נגדו.

 

שיבוש הליכי חקירה – דע מה צפוי לך

בגין שיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט, יכול להפסק עונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל. הסיבה להחמרה בעונש היא כדי לשמור על טוהר הליכי המשפט בישראל, כי ערכה של האמת במשפט הפלילי לא ייפגע וכי הסדר והאמת יישמרו. החוק נקבע כדי להבטיח את הצגתן של ראיות הנדרשות לחקירה ואף להגן על עדים החוששים לומר את האמת במהלך החקירה המשטרתית או במהלך המשפט הפלילי בבית המשפט.
אחת הדרכים בהן נוקטת המשטרה כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה או משפט, היא לעצור חשודים בביצוע עבירה ואף להגיש בקשה להארכת מעצרם. זוהי סמכות שניתנה למשטרה והיא מוסמכת להפעיל את שיקול דעתה.

השלכות ומשמעויות

כדי שאדם יורשע בשיבוש הליכי חקירה או משפט, נדרשת הוכחה של כוונתו לעשות כך. למשל, אדם שנחקר על מעשהו בתאריך מסוים ומוסר פרטים שאינם נכונים, יכול לטעון כי התבלבל בתאריכים וכי התייחס למועד אחר בתום לב. על בית המשפט להוכיח כי לא היתה כוונה לשיבוש הליכי המשפט אלא טעות אנושית. ככלל, מתן עדות כוזבת במהלך משפט היא עבירה הנחשבת לחמורה, מאחר וגילוי האמת הוא הערך העליון של המערכת החברתית כולה, כולל עשיית משפט צדק.
כדי להמנע ממתן עדות כוזבת יכול הנחקר לבקש לשמור על זכות השתיקה. התביעה מצידה, אם בחרה להגיש נגד אדם תביעה בגין שיבוש הליכי משפט, מחויבת בהוכחת השיבוש ולהראות כי הפעולה בה נקט האדם הייתה בה כוונה מובהקת לחבל בתהליך עשיית הצדק ובהתנהלות המשפט כולו.
בכלל, אם הואשמתם בשיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט, מומלץ מאד לגייס לעזרתכם עורך דין פלילי, שיכול לשפוך אור על הסוגיה, להבין אם אכן נעשה כאן שיבוש כזה, ואם כן, מה ניתן לעשות עכשיו וכיצד להתמודד עם התביעה.
יצוין כי שיבוש הליכי משפט או חקירה היא הגדרה הנתונה לפרשנויות רבות, וייצוג על ידי עורך דין בקיא במשפט הפלילי ובעל נסיון בתחום, תוכלו למצוא את הפתרונות והמענה לשאלת השאלות – האם נעשה שיבוש הליכים בכוונה תחילה והאם הפעולה שביצעתם היא אכן בגדר שיבוש הליכי משפט. בכל מקרה מומלץ להגיע לחקירה רק לאחר שקיבלתם יעוץ מקצועי מעורך דין, כדי לדעת כיצד לנהוג וכדי להמנע ממתן עדות כוזבת או כל פעולה אחרת שיכולה להתפרש כשיבוש הליכים, במיוחד אם באמת אינכם זוכרים במדויק את השתלשלות העניינים או את התאריכים המדוברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן