הנחייה חדשה הוצאה לאחרונה על ידי האומרת כי לכל הנאשם בעבירה שעונשה מעל 3 שנים, עומדת זכות לקבוע שימוע לפני העמדה בדין. השאלה האם שימוע הנ"ל הוא יעיל לנאשם ומהם היתרונות והחסרונות שישנם בדבר זה.

הסיבה העיקרית לכך שהיועץ המשפטי נותן לממשלה הנחיה זו היא בראש ובראשונה בהתלבטות הקשה בקבלת אחריות כבדה בהעמידת אדם לדין בגין עבירה פלילית.
להנחיה זו שני צדדים של מטבע אחד ובכלל בשביל להבין את המוסד של "שימוע", למה הוא מיועד, מהם חסרונותיו ויתרונותיו, יש לעשות סקירה היסטורית קטנה.
קודם כל המוסד "שימוע" או "הסדר שימוע" הוא לא דבר חדש בפרקטיקה ישראלית, אך רק לאחרונה קיבל מסגרת מוסדית. כנ"ל גם בארצות הברית פרוצדורה זו קיימת כבר מזמן. בכתב האישום הידוע נגד כדורסלן קובי בריאנט, אשר הואשם בעבר באונס עובדת מלון, הסניגורים של היום טוענים כי הייתה זו טעות רצינית לתת הזדמנות אל שימוע. הטענה מתבססת בכך שהשחקן הידוע יפגע בתדמיתו העולמי אפילו אם אחרי הדיון יוכח שהוא לא אשם. תהליך שימוע יפגע רבות במוניטין של כל איש ציבור.
כאן נכנסת השאלה עבורה יש חשיבות רבה לייעוץ וייצוג על ידי עורך דין פלילי האם בכלל יש צורך להשתמש בזכות שימוע בכל הזדמנות. התשובה היא לא. כל דבר לגופו וזה תלוי בעיקר בטקטיקה בה משתמשת הסנגוריה. למקרים רבים וויתור על שימוע יכול להוביל לכך שהפרקליטות תבטל את כתב האישום לגמריי.
בכל נושא של אישום פלילי, עומדות לנאשם אופציות רבות לבחור בטקטיקה המתאימה ביותר. מוסד שימוע יכול גם להזיק וגם לעזור לנאשם ולכן יעוץ עם ערך דים מומחה הוא הכרחי במקרה זה.

לחץ כאן ליצירת קשר עם אורית חיון