מהו הסדר טיעון ובאילו מקרים משתמשים בו

שתף:

הסדר טיעון, המוכר לרבים גם בשם עסקת טיעון, הוא הסכם אליו מגיעים התביעה והנאשם, במסגרת משפט פלילי. במסגרת הסכם כזה, עשוי הנאשם להודות בפשע שביצע, אולם רק לאחר שהוסכם עימו סוג או משך העונש שייגזר עליו, במידה ויודה באשמה. האם הסדר כזה הוא תמיד רצוי ומתי כדאי להשתמש בו?

אדוני השופט

הסדר טיעון הוא מונח שגור בין התביעה להגנה. תיקים רבים מאד מסתמכים על עסקות טיעון ומעל לתשעים אחוזים מהכרעות הדין מסתמכות על הודאה באשמה. חשוב לציין כי בית המשפט אינו צד בהסדר הטיעון והוא יכול לדחות אותו. לרוב נוטה בית המשפט לקבל את הסדר הטיעון מטעמם של התביעה וההגנה.

יתרון בולט בהסדר, או עסקת טיעון הוא קיצור זמן המשפט, שעשוי להיות תהליך ארוך, מתיש ומסורבל. באופן זה ניתן להבטיח ענישה לנאשם, כאשר הוא מצידו "זוכה" לעונש שהוא קל יותר מהעונש שייגזר עליו לו יגש למשפט וללא הסדר טיעון. למעשה, בחלק מן התיקים בהם הוסכם על עסקת טיעון, אפילו כתב האישום מתוקן וסעיפי האישום משנים לסעיפים פחות חמורים משהיו בכתב האישום המקורי.

כן או לא?

על פניו עושה רושם כי בכל תיק פלילי עם ראיות, רבות או מועטות, רצוי לבחור בעסקת טיעון, שתקצר את משך המשפט מחד ותקל בעונשו של הנאשם מאידך. בפועל, קיים חשש כי עסקאות טיעון עלולות להרשיע גם חפים מפשע. לא רק זאת, מאחר ועסקת הטיעון נחתמת בין התובע לבין עורך דינו של הנאשם, לבית המשפט אין כל מעורבות בתיק והוא מקבל עסקה מוכנה ומנוסחת. מצד שני, עומדת הטענה כי אם הנאשם הודה באשמה, זוהי הוכחה מספקת ואין כל טעם בקיום משפט ועדיף לקצר את ההליכים במסגרת עסקת טיעון.

כיצד מתבצעים ההליכים?

בזמן בו נחקר נאשם על עורך הדין הפלילי למנות בפניו את כל המשמעויות, ההשלכות, היתרונות והחסרונות הגלומים בעסקת טיעון. כיום קיימת גם דרישה מצד אנשי משפט בארץ הדנה במינוי יותר שופטים, חוקרי משפטרה ותובעים, במגמה לצמצם את הבחירה הכמעט אוטומטית של הנאשם, בייצוג פרקליטו, בעסקת טיעון.

יתרונות עסקת טיעון:

  • מבחינת התביעה – אם קיימות חולשות בתיק והוא מסתמן כתיק שעשוי להסתיים בזיכוי הנאשם, תרצה התביעה להאשימו\ אפילו בסעיפים קלים יותר. כמו כן, בתי המשפט מוצפים בתיקים, כמותם גם התביעה וקיים קושי ממשי לנהל הוכחות בתיקים הרבים. עסקת טיעון יכולה לקצר הליכים ומבלי להידרש לאסוף ראיות והוכחות לתביעה.
  • מבחינת הנאשם – עסקת טיעון מבטיחה לו עונש קל יותר מזה שהוא עשוי לקבל בסיומו של משפט ובמידה וייקבע כי הוא אשם. במקרים בהם עומד כנגדו גם מאסר על תנאי שיופעל במידה ויימצא אשם במשפט, מוסר תנאי זה במסגרת עסקת טיעון ונמחק כליל מכתב האישום, או לפחות מוארך מועד התנאי.
  • מבחינת בתי המשפט – עסקת טיעון חוסכת זמן ומשאבים.

חשוב לדעת!

  • במהלך החקירה נוהגים חוקרים רבים להבטיח לחשוד עסקת טיעון אם יודה באשמה. למעשה, אין בסמכותם להבטיח הבטחה שכזו וההסדר יכול להתקבל רק באישור עורך דין מוסמך מטעם התביעה.
  • עוד חשוב לדעת כי בית המשפט אינו מחויב לאשר כל הסדר טיעון, על אף הנטייה של לאשר רבות מהן.
  • עסקת טיעון יכולה להתקיים ולהיחתם בכל שלב, כולל במהלך המשפט.

 מתחרטים

הנאשם, כמו גם התביעה, יכולים לחזור בהם מהסדר הטיעון.

הנאשם– יכול לחזור בו רק לאחר שהובהר לו כי בית המשפט אינו מחויב לקבל את הסדר הטיעון. ההסבר יינתן לנאשם במעמד בית המשפט ועל ידי השופט.

התביעה- לרוב תחזור בה מעסקת טיעון אם ישנו אינטרס ציבורי כל שהוא המחייב אותה לחזור בה. אם העסקה כבר חתמה יהיה על התביעה לעתור לבג"צ. חשוב לציין כי עסקת טיעון שנחתמה ואושרה על ידי בית המשפט, מחייבת את התביעה, המייצגת את המדינה, לעמוד בה. לכן, רוב הסיכויים הם כי בג"צ לא ייעתר לבקשת התביעה לחזור בה.

 אם הואשמתם בעבירה פלילית, חשוב מאד להתייעץ עם עו"ד פלילי, הבקיא בדינים ובהליכים ואשר יסייע לכם להבין את כל ההשלכות והמשמעויות של הסדר טיעון. כמו כן, חשובה מאד נוכחותו של עו"ד פלילי במהלך החקירה. במצבים כאלו ליווי שלו יסייע לכם לא להכשל בלשונכם, לא להודות במעשים שלא מיוחסים לכם, תחת לחץ של חוקרים מנוסים ובמידת הצורך, להגיע יחד איתכם להסדר הטיעון הטוב ביותר עבורכם, זאת מתוך היכרות מעמיקה עם הליכי החקירה ועם המערכת המשפטית, וכמובן, בהתאם לאופי וסוג העבירה שבוצעה, אם בכלל.

דילוג לתוכן