מרבית הסרטים ההוליוודיים העוסקים בפלילים נוהגים להשמיע את המשפט הידוע "אתה רשאי לשמור על זכות השתיקה", ברגע בו עוצרים את החשוד. למען האמת, משפט זה אינו המצאה הוליוודית והוא קביל גם בחוק הפלילי בישראל. זכות השתיקה היא אחת מהזכויות להן זכאי חשוד או אדם הנחקר במשטרה. מה משמעות הדבר והאם זכות השתיקה כדאית או לא?
שתיקה רועמת – השמירה על זכות השתיקה
זכות השתיקה נועדה לאפשר לאדם, במקום לשקר, להימנע מלמסור פרטים, או במקרים בהם הוא מעניין לומר את האמת אך חושש שהיא תתקבל בצורה שגויה או תסולף ובסופו של דבר תשמש נגדו בבית המשפט. על פי החוק, כל אדם שנעצר על ידי המשטרה, או כל גורם בטחוני אחר, רשאי לשמור על זכות השתיקה. את הזכות הזו מנצלים גם חשודים רבים שכן אשמים בעברה המיוחסת להם ונמנעים מלדבר שמא ימעדו בלשונם ויודו בעברה.
בכל שלב בחקירה זכאי החשוד החקר לשמור על זכות השתיקה. לעתים זו המלצה שמקבל החשוד מעורך דין פלילי המייצג אותו, כחלק מהאסטרטגיה של ההגנה. זכות זו נוסעת מהעקרון הבסיסי של המשפט בישראל, לפיו אדם נחשב לחף מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו. במשפט הפלילי, הגוף שאחראי להוכיח את אשמתו של אדם הוא המדינה.
שתיקה כהודאה?
זכות השתיקה כאמור, יכולה להשמר בכל שלב בתהליך, גם במהלך המשפט בבית המשפט. יחד עם זאת, לא תמיד היא מיטיבה עם החשוד/ נאשם. אם אדם נשאל במהלך המשפט שאלה ובוחר שלא להשיב עליה, תוך ניצול זכות השתיקה, יכול להיות שבית המשפט יניח כי שתיקתו היא כהודאה וכי בחירתו שלא להשיב, יש בה משמעות פלילית שאינה לטובתו. מאידך, זמירה על זכות השתיקה במהלך חקירה, במיוחד אם ניתנה כהמלצה על די ידי עורך דין פלילי של החשוד, עשויה להיטיב עמו ולמנוע מהחוקרים קבלת הודאה בעבירה המדוברת. בכל מקרה, במשפט הפלילי, שתיקה לא מעידה דווקא על הסכמה או הודאה, זאת בניגוד לביטוי "שתיקה כהסכמה".
חשוב לציין כי זכות השתיקה חלה על אדם שבוחר שלא להשיב על שאלות, מהחוקרים או בבית המשפט, אולם אינה חלה על הצגת מסמכים. כלומר, אם התביעה מבקשת להציג מסמכים מסוימים של הנחקר או החשוד כדי לשפוך אור על הסוגיה המדוברת, לא יוכל הנ"ל לסרב להציגם בפני נציגי החוק ולהישען על זכות השתיקה אלא יהיה מחויב לשתף פעולה ולמסור אותם לעיון. אם בכל זאת הנחקר לא מעוניין לחשוף את המסמכים, יהיה עליו לעתור לחסיון ולשכנע את בית המשפט בעתירתו זו.
פעמים רבות מסנים חוקרי המשטרה לערער את בטחונו של הנחקר במטה להוציא ממנו את האמת או הודאה במעשה. לעתים הדבר נעשה תוך שימוש במניפולציות שונות שאם הנחקר לא מבין את משמעותן, הוא עלול לסבך את עצמו, ולעתים שלא לצורך (אם למשל אינו אשם). לכן, במקרים כאלו, בהן הנחקר לא חש בנוח עם כיוון החקירה או חושש שדבריו יתפרשו אחרת, כדאי לשמור על זכות השתיקה, לפחות עד שייוועץ עם עורך דינו לענייני פלילים.
