מדינת ישראל חרתה על דגלה להעניק את מלוא הזכויות המגיעות לאזרחיה, גם כאשר אלו עברו על החוק או שהנם נחשדים בדבר עבירה. כאשר מדובר בעבריינות נוער כלומר,

במקרים בהם החשודים הם בני נוער מתחת לגיל 18, הנחשבים לקטינים על פי החוק.

עם זאת, על אף ההבדלים בין החקירות הללו והטיפול המיוחד בקטין, יש לקחת בחשבון כי חקירת קטין אינה פותרת אותו מעונש, ועלולה להוביל בסופו של דבר להליך פלילי.
במידה וילדכם ניצבים במעמד קשה זה, יש אי אילו דברים שעליכם לדעת ולקחת בחשבון, על מנת לצלוח את הסיטואציה בשלום, להשיג את מרב הזכויות ולצמצם במידת האפשר את הפגיעה בעתידו.

מתי ניתן לחקור קטינים?

המשטרה יכולה לזמן או לעכב קטין לחקירה בשלושה מקרים עיקריים. ראשית, ניתן לזמן קטין לחקירה באופן טלפוני או כתוב, כאשר הוגשה כנגדו תלונה רשמית. שנית, אפשר לעכב את הקטין לחקירה כאשר הוא נושא על גופו כלי נשק קר או חם. בנוסף לכך, כאשר נמצא כי הקטין חשוד באחסון חומרים אסורים, אנשי המשטרה יכולים לבצע חיפוש בביתו ולאחר מכן לקחת אותו לחקירה בתחנת המשטרה.

נוכחות הורים

בניגוד לחשודים בגירים, חשודים קטינים זכאים לנוכחות ההורים בעת ביצוע החקירה. במידה והנחקר הנו בן 14 או פחות, נוכחות ההורים בחקירה הנה חובה, אלא אם החשוד מבקש שלא יהיו בחדר, כאשר נוכחותם עלולה לפגוע בביצוע חקירה מהימנה או כאשר זמן הגעתם אל תחנת המשטרה עלול לפגוע באפקטיביות החקירה. במידה והנחשד הנו בן יותר מ-14, הוא זכאי לנוכחות הורית בהתאם לבחירתו, אלא אם הדבר עלול לפגוע בביצוע החקירה.

נוכחות עורך דין

חשוב להדגיש שבארץ, בניגוד לארצות הברית למשל, שם זכאי החשוד לנוכחות עו"ד בזמן החקירה, בארץ, קטינים כמו גם בגירים אינם זכאים לנוכחות של עורך הדין בזמן החקירה.
עם זאת, חובה ליידע את הקטין והוריו לגבי זכותו להיוועץ בעורך דין לפני החקירה.
כמו כן, קיימת החובה להזהיר קטינים הנחקרים כחשודים ולא כעדים כי קיימת להם הזכות לשתוק ולא לענות על שאלות.

התייעצות משפטית לקראת מעמד החקירה יכולה לעזור באופן משמעותי, בייחוד כאשר מדובר עבריינות נוער.  יש לקחת בחשבון כי חקירה משטרתית יכולה להלחיץ כל אחד, אולם כאשר מדובר על קטינים הדבר מקבל חשיבות כפולה. כמו כן, מעבר ללחץ ולחרדה המשפיעים על הנחשד, יש לקחת בחשבון כי הוא עלול לשגות באומדן חומרת המצב, להקל ראש או להודות בדברים שלא עשה, רק בכדי שלא להלשין על חבריו. אלמנטים אלו יכולים לפגוע בו בהמשך החקירה. חשוב שההורים, אשר לרוב מורשים להיות נוכחים בחקירה, יכירו היטב את זכויות הקטינים.

מעצר קטין

לרוב, חוקרי המשטרה יעדיפו שלא לעצור קטין, אלא לשחרר אותו בנסיבות מגבילות, או לידי קצין המבחן, תוך התראה שלא יחזור על מעשיו או יבצע עבירות נוספות. עם זאת, במידה ונמצא כי החשוד עלול לברוח ממעצר בית, עלול שלא לשתף פעולה עם הליכי החקירה או שהנו מהווה סכנה לציבור, אז המשטרה תבחר לעצור אותו. במידת הצורך, ניתן להאריך את מעצרו בהתאם לצו בית משפט. במקרים אלו, מומלץ לאסוף את כל הפרטים הקשורים למעצר, כגון שמות החוקרים האחראיים, מועדי המעצר וכדומה.

הגשת כתב אישום

במידה והוחלט להגיש כתב אישום כנגד הקטין, יש לו את הזכות לשימוע לפני הגשת כתב האישום. בעת השימוע, יכולים באי כוחו  של הקטין לבקש בחינה מחודשת בכדי למנוע את הגשת כתב האישום. במידה וזה לא מצליח, השימוע יכול לסייע ולהקל על תנאי מעצרו של הקטין, אף לאחר הגשת כתב האישום.

 עם זאת, יש לקחת בחשבון כי כל הנאמר או המוצג בעת השימוע נכלל בתיק הנאשם ועלול להיות כמכשול כנגדו בהמשך הדרך. לכן, מוטב להיוועץ עם עורך דין מקצועי, המתמחה בהליכים פליליים כנגד קטינים ובמקרים של עבריינות נוער, בכדי שלא ליצור יותר נזק מאשר תועלת.

כאשר מדובר בעבריינות נוער היוועצות בעורך דין פלילי חשובה מאוד, שכן עתידו של הנער עלול להיות מונח על כף המאזניים. בסופו של יום, חשוב להבין כי בעניינם של קטינים אינטרס השיקום, הסיוע והתמיכה גובר על אינטרס ההרתעה והענישה.