בניגוד לצו ההגנה אותו נהוג ומקובל לבקש במסגרת הטרדות המתרחשות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת הנו צו אשר מטרתו להגן על כל אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירות או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. כלומר הצו יכול להתבקש כנגד "כל אדם" ומבקש הצו יכול ויהיה כל אדם, מבלי שהייתה היכרות ממוקדמת בין הצדדים. חוק זה פעיל רבות במקרי סכסוכים בין שכנים.
אתם מוזמנים להתייעץ עם עורך דין פלילי להוצאת צו מניעה.

חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001, מהווה מסגרת חוקית שתכליתה – ריסון האלימות בחברה הישראלית.
הטרדה מאיימת הנה כל התנהגות אשר פוגעת בשלוותו, פרטיותו או בחירותו של אדם או התנהגות העלולה לפגוע בגופו של אדם. הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, גם באחד מאלה: בילוש, מארב או התחקות אחר אדם, פגיעה בפרטיות בכל דרך אחרת, נקיטת איומים בפגיעה באדם, יצירת קשר בכל אמצעי, פגיעה ברכוש, פגיעה בשם טוב או בחופש התנועה ועוד. החוק מציין כי כל המעשים המתוארים לעיל ייחשבו כהטרדה מאיימת גם אם בוצעו באופן מרומז, במישרין או בעקיפין כך שאינם עולים כדי עבירה פלילית. כלומר, חוק זה חולש גם בשדה שאינו פלילי גרידא.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, נחקק באופן רחב, כך שהנו טומן בחובו התנהגויות רבות. החוק אף אינו מוגבל רק למקרה של הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת ע"י נשים בלבד אלא ניתן להוציא צו כאמור אף נגד נשים וכלשון מטרת החוק –להגן " על אדם" ללא מגבלת מין.

על מבקשת הצו למניעת הטרדה מאיימת נטל ההוכחה להוכיח את העובדה שבוצעה כלפיה "הטרדה מאיימת", באמצעות שני יסודות מצטברים שהנם:
א) "הטרדתו של אדם.."- כלומר יש להוכיח הטרדה מאיימת שבוצעה בעבר כלפי מבקשת הצו.
ב) "בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב
ולפגוע.."- כלומר יש להוכיח באופן פרספקטיבי (צופה פני עתיד) נסיבות בהם קיים סיכוי כי המטריד עלול לשוב ולפגוע במבקשת הצו.
רק במצב בו הצליחה מבקשת הצו להוכיח את שני היסודות הללו, רשאי בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בתנאים אשר קבועים בחוק למניעת אלימות במשפחה.
גם במתן צו למניעת הטרדה מאיימת, יש בכך כדי לפגוע בזכויות יסוד של אדם ולכן קיימים בחוק מנגנונים לצמצום היקף הפגיעה בזכויות. כך למשל תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על ששה חודשים ועד להארכה כללית של שנה ובנימוקים מיוחדים שירשמו אף עד לשנתיים. כמו כן יכול שצו למניעת הטרדה מאיימת יינתן במעמד צד אחד אך בדומה לצו הגנה, דיון יתקיים במעמד שני הצדדים לכל היותר כשבעה ימים מיום מתן הצו.
החוק קובע כי הפרת הצו מקימה עילה להגשת תלונה במשטרה בגין "הפרת הוראה חוקית" סעיף 287 לחוק העונשין אשר העונש בגינה הוא עד ארבע שנות מאסר שבעקבותיה אף ניתן לעצור את מפר הצו. כמו כן, חשוב לציין כי במידה ומבקשת הצו עצמה או מי מטעמה, לא עמדה בתנאי הצו, אין הדבר יכול לשמש את מפר הצו כהגנה אם הוא עצמו לא יקיים את תוכנו.
הוצאת צו תחת חוק זה אינו מונע מנפגעת העבירה לפנות לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי בגין כל נזק שנגרם לה עקב הפגיעה שבוצעה כנגדה. הוצאת צו ההרחקה או כל צו אחר תחת החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת יכולה להתבצע תוך כדי הליכים פליליים, אזרחיים אחרים או בלי כל קשר להליך משפטי מסוים.
השימוש בחוקים אלו יכול לסייע להחזיר למוטרדת/נפגעת את אורח החיים הנורמטיבי והבריא לו זכאי כל אדם ואדם.

אם הנך זקוק לסיוע או לייצוג בתחום זה, למשרדה של עורכת הדין אורית חיון הידע, הניסיון המקצועיות והמומחיות לייצג ולטפל בעניינך. משרד עורכי דין אורית חיון הננו משרד הקיים מזה למעלה מ-14 שנה ומתמחה במשפט פלילי, ייצוג קורבנות עבירה, משפט צבאי, וזכויות האזרח. לעורכת הדין אורית חיון תקדימים משפטיים רבים בבתי המשפט השונים בארץ ובבית המשפט העליון.
עורכת הדין אורית חיון טיפלה ומטפלת בתיקים מורכבים וגדולים בעלי סוגיות משפטיות סבוכות ונוהגת להתייחס בכובד ראש ובמקצועיות לכל תיק ותיק. עורכת הדין אורית חיון בעלת תואר שני במשפטים, בעלת מומחיות במשפט פלילי, עבדה בפרקליטות ובתפקידים ציבוריים נוספים.

עורכת הדין אורית חיון וצוות משרדה, בעלי ידע משפטי רב ויכולים לפתור, לסייע ולייצג בתחום הפלילי, תוך מקצועיות רגישות ויעילות על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור לקוחות המשרד. 


* הערה- בכל מקום באתר זה בכלל ובדף זה בפרט שנכתב בלשון נקבה או זכר הכוונה הנה לשני המינים.