שחרור ממעצר

במעצר נשללת חירותו של אדם וזאת עוד לפני שנגזר דינו והתבררו העובדות. על פי חוק סדר הדין הפלילי-מעצרים, או כפי שהוא מכונה בפיהם של עו"ד הפליליים, חוק המעצרים, לא ניתן יהיה לעצור אדם אם לא מתקיימים בעניינו של החשוד תנאי המעצר על פי אותו חוק. עו"ד פלילי יכול לסייע בשחרור ממעצר.

ישנם שני סוגי מעצרים וחשוב מאוד לעשות את ההבחנה ביניהם. האחד מכונה מעצר ימים והשני מעצר עד לתום ההליכים.

מעצר ימים– במעצר זה מזומן החשוד לתחנת המשטרה ו/או מובא לתחנת המשטרה על ידי שוטר או עובד ציבור. הקצין שממונה על חקירתו של החשוד לא יורה על מעצרו אם לא מתקיים חשד סביר שהחשוד ביצע את העבירה שבגינה הוא נחשד ולא מתקיימת אחת מעילות המעצר. עילות המעצר הקיימות בחוק המעצרים הינן:

מסוכנות- יש יסוד סביר שהחשוד מסוכן לעצמו לציבור או למדינה.
שיבוש- יש יסוד סביר שהחשוד ישבש מהלכי משפט.
צורכי חקירה- יש חשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של חלק גדול מהחשודים עוד בשלב הראשוני, במיוחד של אלו אשר נמצאים בפעם הראשונה בחקירת משטרה היא שהם שאינם מודעים לזכות שיש להם בדבר זכות ההיוועצות בעו"ד פלילי, וזאת על אף שהשוטר שחוקר אותם מסביר להם בדבר האפשרות שיש להם להיוועץ בעו"ד שכזה.

פרק הזמן שהקצין הממונה יכול להחזיק חשוד בתחנת המשטרה עד שיביאו בפני שופט בית משפט לא יעלה על 24 שעות ואולם, ישנו מקרה חריג שבו הקצין הממונה על חקירה יכול להשהות את הבאת החשוד ב-24 שעות נוספות כך שסך כל התקופה לא תעלה על 48 שעות אך כאמור מדובר במצב חריג שבו יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה שלא ניתן לבצע אם התבצע שחרור ממעצר, אלא תוך כדי מעצרו של החשוד.

כך או כך, בית המשפט שדן בעניינו של חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום הינו בית משפט השלום בלבד. השופט שיושב בדין יכול להאריך את מעצרו של החשוד בעילות של מסוכנות ושיבוש עד 15 יום בפעם אחת ועוד 15 יום פעם נוספת כך שסך כל התקופה לא תעלה על 30 יום. מעבר לפרק זמן זה יש צורך לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ובשלב מאוחר יותר גם את אישור בית המשפט העליון. וכל זאת בטרם הוגש כתב אישום. לעומת זאת כאשר בית המשפט מבקש להאריך מעצרו של חשוד בעילה של צורכי חקירה הוא יכול לעשות זאת לפרק זמן שלא יעלה על 5 ימים כאשר סך התקופות לא יעלו על 15 יום.

יחד עם זאת חשוב לזכור כי על פי חוק המעצרים בבואו של בית המשפט להאריך מעצרו של חשוד עליו לבדוק אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

מעצר עד תום ההליכים

במעצר עד תום ההליכים נתון הנאשם במעצר לאחר הגשת כתב אישום בעניינו, בית המשפט שדן בעניינו של הנאשם הוא בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום. על מנת שבית משפט זה יאריך את מעצרו של הנאשם לאחר הגשת כתב האישום, צריכות להיות ראיות לכאורה נגד הנאשם ומתקיימת אחת מעילות המעצר הבאות:

קיים יסוד סביר שהנאשם יביא לשיבוש מהלכי חקירה.
קיים יסוד סביר שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם.
הנאשם ביצע עבירה שעונשה מאסר עולם או מיתה, עבירת סמים למעט שימוש עצמי ועבירות אלימות חמורות.

פרק הזמן שבו הנאשם יכול להיות במעצר עד תום ההליכים המשפטיים בטרם ניתנה הכרעת דין לא תעלה על תשעה חודשים. כאשר התביעה מבקשת להאריך את מעצרו של הנאשם מעבר לתקופה זו יש צורך לפנות בבקשת הארכת מעצר לבית המשפט העליון.

חשוב לזכור, כי רוב התיקים הפליליים נופלים או קמים בשלב מעצר הימים. כאשר המשטרה מזמנת אדם לתחנת המשטרה יש להיוועץ בעו"ד פלילי בטרם הכניסה לחקירה, ובכל הנוגע לשחרור ממעצר. יש לשים לב האם מדובר בחקירה באזהרה או לאו. אין להקל ראש בחקירות המשטרה שכן מדובר בחוקרים מקצועיים ומנוסים ולא פעם פרשנות לא נכונה של הדברים שנאמרים בחדרי החקירות הכניסו את החשודים לשנים רבות מאחורי סורג ובריח.